בית - פרשת-שבוע - חסה לשבת פרשת בראשית

עוד עדכונים

חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת

רבי יוסף שמואלי  |  כד' תשרי תשפ"ב  |  19.10.2022  |  12:54

חסה לשבת

חידוש

"בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (ג, יט)
מובא בגמרא (ב"מ נט.) אמר רבא לבני מחוזא 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו', והיינו, שסגולה לעשירות היא לכבד את אשתו. וצריך ביאור מה ענין זה לזה.
ושמעתי לפרש באופן נחמד, דהנה בעת שחטאו אדם הראשון וחוה בעץ הדעת נתקללו שניהם, זה בקללת "בזיעת אפך תאכל לחם" (בראשית ג, יט), והיא בקללת (שם, טז) "והוא ימשול בך". ונמצא שניתן רשות לבעל למשול ולרדות באשתו ולהכריח אותה לכבדו ולשמשו כרצונו.
אמור מעתה - אם עומד האדם על שלו ושומר שתתקיים הקללה באשה, אף קללתו - בזיעת אפך תאכל תתקיים בשלימותה, ויצטרך להזיע הרבה בכדי להרוויח את מטה לחמו, אבל המתנהג בחסד וברחמים ומיקל מעליה את קללתה שמכבדה ואינו מושל עליה, אף הקב"ה יקל מעליו את קללתו ולא יצטרך להצטער כ"כ בקללת הפרנסה, ויהיה מנת חלקו שפע של עשירות בהרחבה ובניקל.

 

סיפור

"ויהי ערב ויהי בוקר" (א, לא)
מסופר על רבי משה מפשוורסק שהלך באחד מימות החורף לטבול לשם טהרה לפני התפילה, ואחד מילדיו איתו. כשהגיע אל המקוה ראה שמרוב הקור הפכו המים לגושי קרח וכפור. התאזר בעוז ותעצומות ירד וטבל עלה ונסתפג. משניגש גם הילד לטבול בעקבות אביו, רק הכניס את רגליו למים הצוננים, התחיל קורא: אוי! אוי! אולם גם הוא חגר בעוז מתניו התגבר וירד וטבל. בצאתו מהטבילה עלה ונסתפג ונתחמם מעט, והרגיש הנאה וקורת רוח, והתחיל לקרוא: אה! אה! מתוך הנאה ושמחה. נענה אביו ואמר לו: ראה בני חביבי מה ההבדל בין עוברי עבירה לעושי מצוה, עוברי עבירה אומרים תחילה: אה! וסופם: אוי! ואילו עושי מצוה מתחילה: אוי! ואחר כך: אה!... (ויאמר אברהם)
אצל עם ישראל היום הולך אחר הלילה שלפניו, והלילה מתייחס אל היום הבא, ואילו אצל אומות העולם הלילה מתייחס אל היום שלפניו אשר חלף הלך לו. והטעם לזה, כי הלילה מסמל חושך ואפילה, צרות ויסורים, דינים ופורענות. ואילו היום מסמל אורה ושמחה ישועה ונחמה. לכן אצל אומות העולם תחילה זורח להם היום, כי מאושרים הם בעולם הזה, ולהם הממלכה הנסוכה ושולטים בתבל, אך סופם "לילה" אימה חשכה הנופלת עליהם בעתיד בגיהנם, ודרך רשעים באפלה לא ידעו במה יכשלו, לכן הלילה אצלם הולך אחר היום. ואילו אצל ישראל הדבר להיפך, כי הן אמנם שמתחילה שרויים בגלות ויסורים, קדרות ואפילה, אולם לבסוף זורח להם היום, וכמו שכתוב: "ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום", ועל דרך שאמרו "רשעים תחילתם שלוה וסופם יסורים, צדיקים תחילתם יסורים וסופם שלוה". (לבוש יוסף)

 

הלכה

שניים מקרא ואחד תרגום
א. חייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו. וטעם לקריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום כדי שהאדם יבין כל פסוק ופסוק ויתבונן בו וידע כל התורה כולה, וידע כל מצוות עשה ולא תעשה שבה.
ב. עצה טובה למי שקשה לו לקרוא את כל הפרשה בבת אחת, שיחלק את הפרשה לכל ימות השבוע, שיקרא כל יום מעט, וישלים אותה ביום שישי.
ג. לא יקרא הפרשה במהירות ובמרוצה, אלא יקרא אותה בנחת מלה במלה. ויתבונן בקריאת הפרשה במה שקורא, הן במצוות התורה, הן בדרכי מוסר, הן בכל תועלת אשר יוכל להוציא מכל ענין וענין, וכשיקרא איזו מצוה מהמצות עשה הנוהגות בזמננו, יקבל עליו במחשבתו בשמחה עצומה לעשותה ולקיימה אם יגיע לידו, ומצות לא תעשה יקבל עליו בבל יעבור, ויקרא כדי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ולא יהיה קריאתו בתוה"ק כמצות אנשים מלומדה ח"ו.
ד. אין לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום באמצע קריאת התורה אלא אם כן קורא ביחד עם הש"צ.
ה. אם נאנס ולא קרא צריך לקרוא את הפרשיות כסדרן בתורה, תחילה הפרשה שהחסיר ואח"כ חובת היום.

 
 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!